Conjugation of הטהר
Masculine singular imperative of נטהר Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִטַּהֵר |
עבר
| אני | הִטַּהַרְתִּי |
| אתה / את | הִטַּהַרְתָּ |
| הוא / היא | הִטַּהֵר |
| אנחנו | הִטַּהַרְנוּ |
| אתם / אתן | הִטַּהַרְתֶּם |
| הם / הן | הִטַּהֲרוּ |
הווה
| יחיד | מִטַּהֵר |
| רבים | מִטַּהֲרִים |
עתיד
| אני | אֶטַּהֵר |
| אתה / את | תִּטַּהֵר |
| הוא / היא | יִטַּהֵר |
| אנחנו | נִטַּהֵר |
| אתם / אתן | תִּטַּהֲרוּ |
| הם / הן | יִטַּהֲרוּ |
ציווי
| יחיד | הִטַּהֵר |
| רבים | הִטַּהֲרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִטַּהַרְתִּי |
| אתה / את | הִטַּהַרְתְּ |
| הוא / היא | הִטַּהֲרָה |
| אנחנו | הִטַּהַרְנוּ |
| אתם / אתן | הִטַּהַרְתֶּן |
| הם / הן | הִטַּהֲרוּ |
הווה
| יחיד | מִטַּהֶרֶת |
| רבים | מִטַּהֲרוֹת |
עתיד
| אני | אֶטַּהֵר |
| אתה / את | תִּטַּהֲרִי |
| הוא / היא | תִּטַּהֵר |
| אנחנו | נִטַּהֵר |
| אתם / אתן | תִּטַּהֵרְנָה |
| הם / הן | תִּטַּהֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הִטַּהֲרִי |
| רבים | הִטַּהֵרְנָה |