Conjugation of הזה
to hallucinate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לַהֲזוֹת |
עבר
| אני | הָזִיתִי |
| אתה / את | הָזִיתָ |
| הוא / היא | הָזָה |
| אנחנו | הָזִינוּ |
| אתם / אתן | הֲזִיתֶם |
| הם / הן | הָזוּ |
הווה
| יחיד | הוֹזֶה |
| רבים | הוֹזִים |
עתיד
| אני | אֶהֱזֶה |
| אתה / את | תֶּהֱזֶה |
| הוא / היא | יֶהֱזֶה |
| אנחנו | נֶהֱזֶה |
| אתם / אתן | תֶּהֱזוּ |
| הם / הן | יֶהֱזוּ |
ציווי
| יחיד | הֲזֵה |
| רבים | הֲזוּ |
נקבה
עבר
| אני | הָזִיתִי |
| אתה / את | הָזִית |
| הוא / היא | הָזְתָה |
| אנחנו | הָזִינוּ |
| אתם / אתן | הֲזִיתֶן |
| הם / הן | הָזוּ |
הווה
| יחיד | הוֹזָה |
| רבים | הוֹזוֹת |
עתיד
| אני | אֶהֱזֶה |
| אתה / את | תֶּהֱזִי |
| הוא / היא | תֶּהֱזֶה |
| אנחנו | נֶהֱזֶה |
| אתם / אתן | תֶּהֱזֶינָה |
| הם / הן | תֶּהֱזֶינָה |
ציווי
| יחיד | הֲזִי |
| רבים | הֲזֶינָה |