Conjugation of הזיק
To damage, to do damage, to hurt. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַזִּיק |
עבר
| אני | הִזַּקְתִּי |
| אתה / את | הִזַּקְתָּ |
| הוא / היא | הִזִּיק |
| אנחנו | הִזַּקְנוּ |
| אתם / אתן | הִזַּקְתֶּם |
| הם / הן | הִזִּיקוּ |
הווה
| יחיד | מַזִּיק |
| רבים | מַזִּיקִים |
עתיד
| אני | אַזִּיק |
| אתה / את | תַּזִּיק |
| הוא / היא | יַזִּיק |
| אנחנו | נַזִּיק |
| אתם / אתן | תַּזִּיקוּ |
| הם / הן | יַזִּיקוּ |
ציווי
| יחיד | הַזֵּק |
| רבים | הַזִּיקוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִזַּקְתִּי |
| אתה / את | הִזַּקְתְּ |
| הוא / היא | הִזִּיקָה |
| אנחנו | הִזַּקְנוּ |
| אתם / אתן | הִזַּקְתֶּן |
| הם / הן | הִזִּיקוּ |
הווה
| יחיד | מַזִּיקָה |
| רבים | מַזִּיקוֹת |
עתיד
| אני | אַזִּיק |
| אתה / את | תַּזִּיקִי |
| הוא / היא | תַּזִּיק |
| אנחנו | נַזִּיק |
| אתם / אתן | תַּזֵּקְנָה |
| הם / הן | תַּזֵּקְנָה |
ציווי
| יחיד | הַזִּיקִי |
| רבים | הַזֵּקְנָה |