Conjugation of הושלט
to be imposed (of rules, order, etc.) Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | הֻשְׁלַטְתִּי |
| אתה / את | הֻשְׁלַטְתָּ |
| הוא / היא | הֻשְׁלַט |
| אנחנו | הֻשְׁלַטְנוּ |
| אתם / אתן | הֻשְׁלַטְתֶּם |
| הם / הן | הֻשְׁלְטוּ |
הווה
| יחיד | מֻשְׁלָט |
| רבים | מֻשְׁלָטִים |
עתיד
| אני | אֻשְׁלַט |
| אתה / את | תֻּשְׁלַט |
| הוא / היא | יֻשְׁלַט |
| אנחנו | נֻשְׁלַט |
| אתם / אתן | תֻּשְׁלְטוּ |
| הם / הן | יֻשְׁלְטוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֻשְׁלַטְתִּי |
| אתה / את | הֻשְׁלַטְתְּ |
| הוא / היא | הֻשְׁלְטָה |
| אנחנו | הֻשְׁלַטְנוּ |
| אתם / אתן | הֻשְׁלַטְתֶּן |
| הם / הן | הֻשְׁלְטוּ |
הווה
| יחיד | מֻשְׁלֶטֶת |
| רבים | מֻשְׁלָטוֹת |
עתיד
| אני | אֻשְׁלַט |
| אתה / את | תֻּשְׁלְטִי |
| הוא / היא | תֻּשְׁלַט |
| אנחנו | נֻשְׁלַט |
| אתם / אתן | תֻּשְׁלַטְנָה |
| הם / הן | תֻּשְׁלַטְנָה |