Conjugation of הוריש
to bequeath, to will (to leave something to someone in their will) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהוֹרִישׁ |
עבר
| אני | הוֹרַשְׁתִּי |
| אתה / את | הוֹרַשְׁתָּ |
| הוא / היא | הוֹרִישׁ |
| אנחנו | הוֹרַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | הוֹרַשְׁתֶּם |
| הם / הן | הוֹרִישׁוּ |
הווה
| יחיד | מוֹרִישׁ |
| רבים | מוֹרִישִׁים |
עתיד
| אני | אוֹרִישׁ |
| אתה / את | תּוֹרִישׁ |
| הוא / היא | יוֹרִישׁ |
| אנחנו | נוֹרִישׁ |
| אתם / אתן | תּוֹרִישׁוּ |
| הם / הן | יוֹרִישׁוּ |
ציווי
| יחיד | הוֹרֵשׁ |
| רבים | הוֹרִישׁוּ |
נקבה
עבר
| אני | הוֹרַשְׁתִּי |
| אתה / את | הוֹרַשְׁתְּ |
| הוא / היא | הוֹרִישָׁה |
| אנחנו | הוֹרַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | הוֹרַשְׁתֶּן |
| הם / הן | הוֹרִישׁוּ |
הווה
| יחיד | מוֹרִישָׁה |
| רבים | מוֹרִישׁוֹת |
עתיד
| אני | אוֹרִישׁ |
| אתה / את | תּוֹרִישִׁי |
| הוא / היא | תּוֹרִישׁ |
| אנחנו | נוֹרִישׁ |
| אתם / אתן | תּוֹרֵשְׁנָה |
| הם / הן | תּוֹרֵשְׁנָה |
ציווי
| יחיד | הוֹרִישִׁי |
| רבים | הוֹרֵשְׁנָה |