Conjugation of הורה
to instruct, teach Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהוֹרוֹת |
עבר
| אני | הוֹרֵיתִי |
| אתה / את | הוֹרֵיתָ |
| הוא / היא | הוֹרָה |
| אנחנו | הוֹרֵינוּ |
| אתם / אתן | הוֹרֵיתֶם |
| הם / הן | הוֹרוּ |
הווה
| יחיד | מוֹרֶה |
| רבים | מוֹרִים |
עתיד
| אני | אוֹרֶה |
| אתה / את | תּוֹרֶה |
| הוא / היא | יוֹרֶה |
| אנחנו | נוֹרֶה |
| אתם / אתן | תּוֹרוּ |
| הם / הן | יוֹרוּ |
ציווי
| יחיד | הוֹרֵה |
| רבים | הוֹרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הוֹרֵיתִי |
| אתה / את | הוֹרֵית |
| הוא / היא | הוֹרְתָה |
| אנחנו | הוֹרֵינוּ |
| אתם / אתן | הוֹרֵיתֶן |
| הם / הן | הוֹרוּ |
הווה
| יחיד | מוֹרָה |
| רבים | מוֹרוֹת |
עתיד
| אני | אוֹרֶה |
| אתה / את | תּוֹרִי |
| הוא / היא | תּוֹרֶה |
| אנחנו | נוֹרֶה |
| אתם / אתן | תּוֹרֶינָה |
| הם / הן | תּוֹרֶינָה |
ציווי
| יחיד | הוֹרִי |
| רבים | הוֹרֶינָה |