Conjugation of הוליך
to lead, to guide Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהוֹלִיךְ |
עבר
| אני | הוֹלַכְתִּי |
| אתה / את | הוֹלַכְתָּ |
| הוא / היא | הוֹלִיךְ |
| אנחנו | הוֹלַכְנוּ |
| אתם / אתן | הוֹלַכְתֶּם |
| הם / הן | הוֹלִיכוּ |
הווה
| יחיד | מוֹלִיךְ |
| רבים | מוֹלִיכִים |
עתיד
| אני | אוֹלִיךְ |
| אתה / את | תּוֹלִיךְ |
| הוא / היא | יוֹלִיךְ |
| אנחנו | נוֹלִיךְ |
| אתם / אתן | תּוֹלִיכוּ |
| הם / הן | יוֹלִיכוּ |
ציווי
| יחיד | הוֹלֵךְ |
| רבים | הוֹלִיכוּ |
נקבה
עבר
| אני | הוֹלַכְתִּי |
| אתה / את | הוֹלַכְתְּ |
| הוא / היא | הוֹלִיכָה |
| אנחנו | הוֹלַכְנוּ |
| אתם / אתן | הוֹלַכְתֶּן |
| הם / הן | הוֹלִיכוּ |
הווה
| יחיד | מוֹלִיכָה |
| רבים | מוֹלִיכוֹת |
עתיד
| אני | אוֹלִיךְ |
| אתה / את | תּוֹלִיכִי |
| הוא / היא | תּוֹלִיךְ |
| אנחנו | נוֹלִיךְ |
| אתם / אתן | תּוֹלֵכְנָה |
| הם / הן | תּוֹלֵכְנָה |
ציווי
| יחיד | הוֹלִיכִי |
| רבים | הוֹלֵכְנָה |