Conjugation of הוסב
to be turned, changed, altered Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | הוּסַבְתִּי |
| אתה / את | הוּסַבְתָּ |
| הוא / היא | הוּסַב |
| אנחנו | הוּסַבְנוּ |
| אתם / אתן | הוּסַבְתֶּם |
| הם / הן | הוּסְבוּ |
הווה
| יחיד | מוּסָב |
| רבים | מוּסָבִים |
עתיד
| אני | אוּסַב |
| אתה / את | תּוּסַב |
| הוא / היא | יוּסַב |
| אנחנו | נוּסַב |
| אתם / אתן | תּוּסְבוּ |
| הם / הן | יוּסְבוּ |
נקבה
עבר
| אני | הוּסַבְתִּי |
| אתה / את | הוּסַבְתְּ |
| הוא / היא | הוּסְבָה |
| אנחנו | הוּסַבְנוּ |
| אתם / אתן | הוּסַבְתֶּן |
| הם / הן | הוּסְבוּ |
הווה
| יחיד | מוּסֶבֶת |
| רבים | מוּסָבוֹת |
עתיד
| אני | אוּסַב |
| אתה / את | תּוּסְבִי |
| הוא / היא | תּוּסַב |
| אנחנו | נוּסַב |
| אתם / אתן | תּוּסַבְנָה |
| הם / הן | תּוּסַבְנָה |