Conjugation of האמיר
To rise, to go up, to climb; especially figurative. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַאֲמִיר |
עבר
| אני | הֶאֱמַרְתִּי |
| אתה / את | הֶאֱמַרְתָּ |
| הוא / היא | הֶאֱמִיר |
| אנחנו | הֶאֱמַרְנוּ |
| אתם / אתן | הֶאֱמַרְתֶּם |
| הם / הן | הֶאֱמִירוּ |
הווה
| יחיד | מַאֲמִיר |
| רבים | מַאֲמִירִים |
עתיד
| אני | אַאֲמִיר |
| אתה / את | תַּאֲמִיר |
| הוא / היא | יַאֲמִיר |
| אנחנו | נַאֲמִיר |
| אתם / אתן | תַּאֲמִירוּ |
| הם / הן | יַאֲמִירוּ |
ציווי
| יחיד | הַאֲמֵר |
| רבים | הַאֲמִירוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֶאֱמַרְתִּי |
| אתה / את | הֶאֱמַרְתְּ |
| הוא / היא | הֶאֱמִירָה |
| אנחנו | הֶאֱמַרְנוּ |
| אתם / אתן | הֶאֱמַרְתֶּן |
| הם / הן | הֶאֱמִירוּ |
הווה
| יחיד | מַאֲמִירָה |
| רבים | מַאֲמִירוֹת |
עתיד
| אני | אַאֲמִיר |
| אתה / את | תַּאֲמִירִי |
| הוא / היא | תַּאֲמִיר |
| אנחנו | נַאֲמִיר |
| אתם / אתן | תַּאֲמֵרְנָה |
| הם / הן | תַּאֲמֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הַאֲמִירִי |
| רבים | הַאֲמֵרְנָה |