Conjugation of הבדיל
hivˈdilTo distinguish: to recognize or discern a difference, or to make a distinction. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַבְדִּיל |
עבר
| אני | הִבְדַּלְתִּי |
| אתה / את | הִבְדַּלְתָּ |
| הוא / היא | הִבְדִּיל |
| אנחנו | הִבְדַּלְנוּ |
| אתם / אתן | הִבְדַּלְתֶּם |
| הם / הן | הִבְדִּילוּ |
הווה
| יחיד | מַבְדִּיל |
| רבים | מַבְדִּילִים |
עתיד
| אני | אַבְדִּיל |
| אתה / את | תַּבְדִּיל |
| הוא / היא | יַבְדִּיל |
| אנחנו | נַבְדִּיל |
| אתם / אתן | תַּבְדִּילוּ |
| הם / הן | יַבְדִּילוּ |
ציווי
| יחיד | הַבְדֵּל |
| רבים | הַבְדִּילוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִבְדַּלְתִּי |
| אתה / את | הִבְדַּלְתְּ |
| הוא / היא | הִבְדִּילָה |
| אנחנו | הִבְדַּלְנוּ |
| אתם / אתן | הִבְדַּלְתֶּן |
| הם / הן | הִבְדִּילוּ |
הווה
| יחיד | מַבְדִּילָה |
| רבים | מַבְדִּילוֹת |
עתיד
| אני | אַבְדִּיל |
| אתה / את | תַּבְדִּילִי |
| הוא / היא | תַּבְדִּיל |
| אנחנו | נַבְדִּיל |
| אתם / אתן | תַּבְדֵּלְנָה |
| הם / הן | תַּבְדֵּלְנָה |
ציווי
| יחיד | הַבְדִּילִי |
| רבים | הַבְדֵּלְנָה |