Conjugation of האביר
to soar, fly Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהַאֲבִיר |
עבר
| אני | הֶאֱבַרְתִּי |
| אתה / את | הֶאֱבַרְתָּ |
| הוא / היא | הֶאֱבִיר |
| אנחנו | הֶאֱבַרְנוּ |
| אתם / אתן | הֶאֱבַרְתֶּם |
| הם / הן | הֶאֱבִירוּ |
הווה
| יחיד | מַאֲבִיר |
| רבים | מַאֲבִירִים |
עתיד
| אני | אַאֲבִיר |
| אתה / את | תַּאֲבִיר |
| הוא / היא | יַאֲבִיר |
| אנחנו | נַאֲבִיר |
| אתם / אתן | תַּאֲבִירוּ |
| הם / הן | יַאֲבִירוּ |
ציווי
| יחיד | הַאֲבֵר |
| רבים | הַאֲבִירוּ |
נקבה
עבר
| אני | הֶאֱבַרְתִּי |
| אתה / את | הֶאֱבַרְתְּ |
| הוא / היא | הֶאֱבִירָה |
| אנחנו | הֶאֱבַרְנוּ |
| אתם / אתן | הֶאֱבַרְתֶּן |
| הם / הן | הֶאֱבִירוּ |
הווה
| יחיד | מַאֲבִירָה |
| רבים | מַאֲבִירוֹת |
עתיד
| אני | אַאֲבִיר |
| אתה / את | תַּאֲבִירִי |
| הוא / היא | תַּאֲבִיר |
| אנחנו | נַאֲבִיר |
| אתם / אתן | תַּאֲבֵרְנָה |
| הם / הן | תַּאֲבֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | הַאֲבִירִי |
| רבים | הַאֲבֵרְנָה |