Conjugation of גנן
defective spelling of גינן Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִגְנֹן |
עבר
| אני | גָּנַנְתִּי |
| אתה / את | גָּנַנְתָּ |
| הוא / היא | גָּנַן |
| אנחנו | גָּנַנּוּ |
| אתם / אתן | גְּנַנְתֶּם |
| הם / הן | גָּנְנוּ |
הווה
| יחיד | גּוֹנֵן |
| רבים | גּוֹנְנִים |
עתיד
| אני | אֶגְנֹן |
| אתה / את | תִּגְנֹן |
| הוא / היא | יִגְנֹן |
| אנחנו | נִגְנֹן |
| אתם / אתן | תִּגְנְנוּ |
| הם / הן | יִגְנְנוּ |
ציווי
| יחיד | גְּנֹן |
| רבים | גִּנְנוּ |
נקבה
עבר
| אני | גָּנַנְתִּי |
| אתה / את | גָּנַנְתְּ |
| הוא / היא | גָּנְנָה |
| אנחנו | גָּנַנּוּ |
| אתם / אתן | גְּנַנְתֶּן |
| הם / הן | גָּנְנוּ |
הווה
| יחיד | גּוֹנֶנֶת |
| רבים | גּוֹנְנוֹת |
עתיד
| אני | אֶגְנֹן |
| אתה / את | תִּגְנְנִי |
| הוא / היא | תִּגְנֹן |
| אנחנו | נִגְנֹן |
| אתם / אתן | תִּגְנֹנָּה |
| הם / הן | תִּגְנֹנָּה |
ציווי
| יחיד | גִּנְנִי |
| רבים | גְּנֹנָּה |