Conjugation of גר
foreigner, stranger: one who sojourns in a foreign place Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לָגוּר |
עבר
| אני | גַּרְתִּי |
| אתה / את | גַּרְתָּ |
| הוא / היא | גָּר |
| אנחנו | גַּרְנוּ |
| אתם / אתן | גַּרְתֶּם |
| הם / הן | גָּרוּ |
הווה
| יחיד | גָּר |
| רבים | גָּרִים |
עתיד
| אני | אָגוּר |
| אתה / את | תָּגוּר |
| הוא / היא | יָגוּר |
| אנחנו | נָגוּר |
| אתם / אתן | תָּגוּרוּ |
| הם / הן | יָגוּרוּ |
ציווי
| יחיד | גּוּר |
| רבים | גּוּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | גַּרְתִּי |
| אתה / את | גַּרְתְּ |
| הוא / היא | גָּרָה |
| אנחנו | גַּרְנוּ |
| אתם / אתן | גַּרְתֶּן |
| הם / הן | גָּרוּ |
הווה
| יחיד | גָּרָה |
| רבים | גָּרוֹת |
עתיד
| אני | אָגוּר |
| אתה / את | תָּגוּרִי |
| הוא / היא | תָּגוּר |
| אנחנו | נָגוּר |
| אתם / אתן | תָּגֹרְנָה |
| הם / הן | תָּגֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | גּוּרִי |
| רבים | גֹּרְנָה |