Conjugation of גירה
to egg on, to provoke to improper or violent behavior Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְגָרוֹת |
עבר
| אני | גֵּרִיתִי |
| אתה / את | גֵּרִיתָ |
| הוא / היא | גֵּרָה |
| אנחנו | גֵּרִינוּ |
| אתם / אתן | גֵּרִיתֶם |
| הם / הן | גֵּרוּ |
הווה
| יחיד | מְגָרֶה |
| רבים | מְגָרִים |
עתיד
| אני | אֲגָרֶה |
| אתה / את | תְּגָרֶה |
| הוא / היא | יְגָרֶה |
| אנחנו | נְגָרֶה |
| אתם / אתן | תְּגָרוּ |
| הם / הן | יְגָרוּ |
ציווי
| יחיד | גָּרֵה |
| רבים | גָּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | גֵּרִיתִי |
| אתה / את | גֵּרִית |
| הוא / היא | גֵּרְתָה |
| אנחנו | גֵּרִינוּ |
| אתם / אתן | גֵּרִיתֶן |
| הם / הן | גֵּרוּ |
הווה
| יחיד | מְגָרָה |
| רבים | מְגָרוֹת |
עתיד
| אני | אֲגָרֶה |
| אתה / את | תְּגָרִי |
| הוא / היא | תְּגָרֶה |
| אנחנו | נְגָרֶה |
| אתם / אתן | תְּגָרֶינָה |
| הם / הן | תְּגָרֶינָה |
ציווי
| יחיד | גָּרִי |
| רבים | גָּרֶינָה |