Conjugation of גירש
to expel, to drive out, to exile Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְגָרֵשׁ |
עבר
| אני | גֵּרַשְׁתִּי |
| אתה / את | גֵּרַשְׁתָּ |
| הוא / היא | גֵּרֵשׁ |
| אנחנו | גֵּרַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | גֵּרַשְׁתֶּם |
| הם / הן | גֵּרְשׁוּ |
הווה
| יחיד | מְגָרֵשׁ |
| רבים | מְגָרְשִׁים |
עתיד
| אני | אֲגָרֵשׁ |
| אתה / את | תְּגָרֵשׁ |
| הוא / היא | יְגָרֵשׁ |
| אנחנו | נְגָרֵשׁ |
| אתם / אתן | תְּגָרְשׁוּ |
| הם / הן | יְגָרְשׁוּ |
ציווי
| יחיד | גָּרֵשׁ |
| רבים | גָּרְשׁוּ |
נקבה
עבר
| אני | גֵּרַשְׁתִּי |
| אתה / את | גֵּרַשְׁתְּ |
| הוא / היא | גֵּרְשָׁה |
| אנחנו | גֵּרַשְׁנוּ |
| אתם / אתן | גֵּרַשְׁתֶּן |
| הם / הן | גֵּרְשׁוּ |
הווה
| יחיד | מְגָרֶשֶׁת |
| רבים | מְגָרְשׁוֹת |
עתיד
| אני | אֲגָרֵשׁ |
| אתה / את | תְּגָרְשִׁי |
| הוא / היא | תְּגָרֵשׁ |
| אנחנו | נְגָרֵשׁ |
| אתם / אתן | תְּגָרֵשְׁנָה |
| הם / הן | תְּגָרֵשְׁנָה |
ציווי
| יחיד | גָּרְשִׁי |
| רבים | גָּרֵשְׁנָה |