Conjugation of גזר
to decree, issue a decree Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִגְזֹר |
עבר
| אני | גָּזַרְתִּי |
| אתה / את | גָּזַרְתָּ |
| הוא / היא | גָּזַר |
| אנחנו | גָּזַרְנוּ |
| אתם / אתן | גְּזַרְתֶּם |
| הם / הן | גָּזְרוּ |
הווה
| יחיד | גּוֹזֵר |
| רבים | גּוֹזְרִים |
עתיד
| אני | אֶגְזֹר |
| אתה / את | תִּגְזֹר |
| הוא / היא | יִגְזֹר |
| אנחנו | נִגְזֹר |
| אתם / אתן | תִּגְזְרוּ |
| הם / הן | יִגְזְרוּ |
ציווי
| יחיד | גְּזֹר |
| רבים | גִּזְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | גָּזַרְתִּי |
| אתה / את | גָּזַרְתְּ |
| הוא / היא | גָּזְרָה |
| אנחנו | גָּזַרְנוּ |
| אתם / אתן | גְּזַרְתֶּן |
| הם / הן | גָּזְרוּ |
הווה
| יחיד | גּוֹזֶרֶת |
| רבים | גּוֹזְרוֹת |
עתיד
| אני | אֶגְזֹר |
| אתה / את | תִּגְזְרִי |
| הוא / היא | תִּגְזֹר |
| אנחנו | נִגְזֹר |
| אתם / אתן | תִּגְזֹרְנָה |
| הם / הן | תִּגְזֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | גִּזְרִי |
| רבים | גְּזֹרְנָה |