Conjugation of גיבה
to back up, to support, to substantiate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְגַבּוֹת |
עבר
| אני | גִּבִּיתִי |
| אתה / את | גִּבִּיתָ |
| הוא / היא | גִּבָּה |
| אנחנו | גִּבִּינוּ |
| אתם / אתן | גִּבִּיתֶם |
| הם / הן | גִּבּוּ |
הווה
| יחיד | מְגַבֶּה |
| רבים | מְגַבִּים |
עתיד
| אני | אֲגַבֶּה |
| אתה / את | תְּגַבֶּה |
| הוא / היא | יְגַבֶּה |
| אנחנו | נְגַבֶּה |
| אתם / אתן | תְּגַבּוּ |
| הם / הן | יְגַבּוּ |
ציווי
| יחיד | גַּבֵּה |
| רבים | גַּבּוּ |
נקבה
עבר
| אני | גִּבִּיתִי |
| אתה / את | גִּבִּית |
| הוא / היא | גִּבְּתָה |
| אנחנו | גִּבִּינוּ |
| אתם / אתן | גִּבִּיתֶן |
| הם / הן | גִּבּוּ |
הווה
| יחיד | מְגַבָּה |
| רבים | מְגַבּוֹת |
עתיד
| אני | אֲגַבֶּה |
| אתה / את | תְּגַבִּי |
| הוא / היא | תְּגַבֶּה |
| אנחנו | נְגַבֶּה |
| אתם / אתן | תְּגַבֶּינָה |
| הם / הן | תְּגַבֶּינָה |
ציווי
| יחיד | גַּבִּי |
| רבים | גַּבֶּינָה |