Conjugation of בלל
to confuse, to confound Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִבְלֹל |
עבר
| אני | בָּלַלְתִּי |
| אתה / את | בָּלַלְתָּ |
| הוא / היא | בָּלַל |
| אנחנו | בָּלַלְנוּ |
| אתם / אתן | בְּלַלְתֶּם |
| הם / הן | בָּלְלוּ |
הווה
| יחיד | בּוֹלֵל |
| רבים | בּוֹלְלִים |
עתיד
| אני | אֶבְלֹל |
| אתה / את | תִּבְלֹל |
| הוא / היא | יִבְלֹל |
| אנחנו | נִבְלֹל |
| אתם / אתן | תִּבְלְלוּ |
| הם / הן | יִבְלְלוּ |
ציווי
| יחיד | בְּלֹל |
| רבים | בִּלְלוּ |
נקבה
עבר
| אני | בָּלַלְתִּי |
| אתה / את | בָּלַלְתְּ |
| הוא / היא | בָּלְלָה |
| אנחנו | בָּלַלְנוּ |
| אתם / אתן | בְּלַלְתֶּן |
| הם / הן | בָּלְלוּ |
הווה
| יחיד | בּוֹלֶלֶת |
| רבים | בּוֹלְלוֹת |
עתיד
| אני | אֶבְלֹל |
| אתה / את | תִּבְלְלִי |
| הוא / היא | תִּבְלֹל |
| אנחנו | נִבְלֹל |
| אתם / אתן | תִּבְלֹלְנָה |
| הם / הן | תִּבְלֹלְנָה |
ציווי
| יחיד | בִּלְלִי |
| רבים | בְּלֹלְנָה |