Conjugation of אנס
to force, to coerce Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לֶאֱנֹס |
עבר
| אני | אָנַסְתִּי |
| אתה / את | אָנַסְתָּ |
| הוא / היא | אָנַס |
| אנחנו | אָנַסְנוּ |
| אתם / אתן | אֲנַסְתֶּם |
| הם / הן | אָנְסוּ |
הווה
| יחיד | אוֹנֵס |
| רבים | אוֹנְסִים |
עתיד
| אני | אֶאֱנֹס |
| אתה / את | תֶּאֱנֹס |
| הוא / היא | יֶאֱנֹס |
| אנחנו | נֶאֱנֹס |
| אתם / אתן | תֶּאֶנְסוּ |
| הם / הן | יֶאֶנְסוּ |
ציווי
| יחיד | אֱנֹס |
| רבים | אִנְסוּ |
נקבה
עבר
| אני | אָנַסְתִּי |
| אתה / את | אָנַסְתְּ |
| הוא / היא | אָנְסָה |
| אנחנו | אָנַסְנוּ |
| אתם / אתן | אֲנַסְתֶּן |
| הם / הן | אָנְסוּ |
הווה
| יחיד | אוֹנֶסֶת |
| רבים | אוֹנְסוֹת |
עתיד
| אני | אֶאֱנֹס |
| אתה / את | תֶּאֶנְסִי |
| הוא / היא | תֶּאֱנֹס |
| אנחנו | נֶאֱנֹס |
| אתם / אתן | תֶּאֱנֹסְנָה |
| הם / הן | תֶּאֱנֹסְנָה |
ציווי
| יחיד | אִנְסִי |
| רבים | אֱנֹסְנָה |