Conjugation of אלתר
To improvise. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְאַלְתֵּר |
עבר
| אני | אִלְתַּרְתִּי |
| אתה / את | אִלְתַּרְתָּ |
| הוא / היא | אִלְתֵּר |
| אנחנו | אִלְתַּרְנוּ |
| אתם / אתן | אִלְתַּרְתֶּם |
| הם / הן | אִלְתְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְאַלְתֵּר |
| רבים | מְאַלְתְּרִים |
עתיד
| אני | אֲאַלְתֵּר |
| אתה / את | תְּאַלְתֵּר |
| הוא / היא | יְאַלְתֵּר |
| אנחנו | נְאַלְתֵּר |
| אתם / אתן | תְּאַלְתְּרוּ |
| הם / הן | יְאַלְתְּרוּ |
ציווי
| יחיד | אַלְתֵּר |
| רבים | אַלְתְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | אִלְתַּרְתִּי |
| אתה / את | אִלְתַּרְתְּ |
| הוא / היא | אִלְתְּרָה |
| אנחנו | אִלְתַּרְנוּ |
| אתם / אתן | אִלְתַּרְתֶּן |
| הם / הן | אִלְתְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְאַלְתֶּרֶת |
| רבים | מְאַלְתְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֲאַלְתֵּר |
| אתה / את | תְּאַלְתְּרִי |
| הוא / היא | תְּאַלְתֵּר |
| אנחנו | נְאַלְתֵּר |
| אתם / אתן | תְּאַלְתֵּרְנָה |
| הם / הן | תְּאַלְתֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | אַלְתְּרִי |
| רבים | אַלְתֵּרְנָה |