Conjugation of אוית
to be spelled/spelt Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | אֻיַּתִּי |
| אתה / את | אֻיַּתָּ |
| הוא / היא | אֻיַּת |
| אנחנו | אֻיַּתְנוּ |
| אתם / אתן | אֻיַּתֶּם |
| הם / הן | אֻיְּתוּ |
הווה
| יחיד | מְאֻיָּת |
| רבים | מְאֻיָּתִים |
עתיד
| אני | אֲאֻיַּת |
| אתה / את | תְּאֻיַּת |
| הוא / היא | יְאֻיַּת |
| אנחנו | נְאֻיַּת |
| אתם / אתן | תְּאֻיְּתוּ |
| הם / הן | יְאֻיְּתוּ |
נקבה
עבר
| אני | אֻיַּתִּי |
| אתה / את | אֻיַּתְּ |
| הוא / היא | אֻיְּתָה |
| אנחנו | אֻיַּתְנוּ |
| אתם / אתן | אֻיַּתֶּן |
| הם / הן | אֻיְּתוּ |
הווה
| יחיד | מְאֻיֶּתֶת |
| רבים | מְאֻיָּתוֹת |
עתיד
| אני | אֲאֻיַּת |
| אתה / את | תְּאֻיְּתִי |
| הוא / היא | תְּאֻיַּת |
| אנחנו | נְאֻיַּת |
| אתם / אתן | תְּאֻיַּתְנָה |
| הם / הן | תְּאֻיַּתְנָה |