Conjugation of אומן
Masculine singular present participle and present tense of אָמַן (amán) Ver definición completa →
זכר
עבר
| אני | אֻמַּנְתִּי |
| אתה / את | אֻמַּנְתָּ |
| הוא / היא | אֻמַּן |
| אנחנו | אֻמַּנּוּ |
| אתם / אתן | אֻמַּנְתֶּם |
| הם / הן | אֻמְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְאֻמָּן |
| רבים | מְאֻמָּנִים |
עתיד
| אני | אֲאֻמַּן |
| אתה / את | תְּאֻמַּן |
| הוא / היא | יְאֻמַּן |
| אנחנו | נְאֻמַּן |
| אתם / אתן | תְּאֻמְּנוּ |
| הם / הן | יְאֻמְּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | אֻמַּנְתִּי |
| אתה / את | אֻמַּנְתְּ |
| הוא / היא | אֻמְּנָה |
| אנחנו | אֻמַּנּוּ |
| אתם / אתן | אֻמַּנְתֶּן |
| הם / הן | אֻמְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְאֻמֶּנֶת |
| רבים | מְאֻמָּנוֹת |
עתיד
| אני | אֲאֻמַּן |
| אתה / את | תְּאֻמְּנִי |
| הוא / היא | תְּאֻמַּן |
| אנחנו | נְאֻמַּן |
| אתם / אתן | תְּאֻמַּנָּה |
| הם / הן | תְּאֻמַּנָּה |