Conjugation of תמרן
to maneuver Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְתַמְרֵן |
עבר
| אני | תִּמְרַנְתִּי |
| אתה / את | תִּמְרַנְתָּ |
| הוא / היא | תִּמְרֵן |
| אנחנו | תִּמְרַנּוּ |
| אתם / אתן | תִּמְרַנְתֶּם |
| הם / הן | תִּמְרְנוּ |
הווה
| יחיד | מְתַמְרֵן |
| רבים | מְתַמְרְנִים |
עתיד
| אני | אֲתַמְרֵן |
| אתה / את | תְּתַמְרֵן |
| הוא / היא | יְתַמְרֵן |
| אנחנו | נְתַמְרֵן |
| אתם / אתן | תְּתַמְרְנוּ |
| הם / הן | יְתַמְרְנוּ |
ציווי
| יחיד | תַּמְרֵן |
| רבים | תַּמְרְנוּ |
נקבה
עבר
| אני | תִּמְרַנְתִּי |
| אתה / את | תִּמְרַנְתְּ |
| הוא / היא | תִּמְרְנָה |
| אנחנו | תִּמְרַנּוּ |
| אתם / אתן | תִּמְרַנְתֶּן |
| הם / הן | תִּמְרְנוּ |
הווה
| יחיד | מְתַמְרֶנֶת |
| רבים | מְתַמְרְנוֹת |
עתיד
| אני | אֲתַמְרֵן |
| אתה / את | תְּתַמְרְנִי |
| הוא / היא | תְּתַמְרֵן |
| אנחנו | נְתַמְרֵן |
| אתם / אתן | תְּתַמְרֵנָּה |
| הם / הן | תְּתַמְרֵנָּה |
ציווי
| יחיד | תַּמְרְנִי |
| רבים | תַּמְרֵנָּה |