Conjugation of תהה
To wonder. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִתְהוֹת |
עבר
| אני | תָּהִיתִי |
| אתה / את | תָּהִיתָ |
| הוא / היא | תָּהָה |
| אנחנו | תָּהִינוּ |
| אתם / אתן | תְּהִיתֶם |
| הם / הן | תָּהוּ |
הווה
| יחיד | תּוֹהֶה |
| רבים | תּוֹהִים |
עתיד
| אני | אֶתְהֶה |
| אתה / את | תִּתְהֶה |
| הוא / היא | יִתְהֶה |
| אנחנו | נִתְהֶה |
| אתם / אתן | תִּתְהוּ |
| הם / הן | יִתְהוּ |
ציווי
| יחיד | תְּהֵה |
| רבים | תְּהוּ |
נקבה
עבר
| אני | תָּהִיתִי |
| אתה / את | תָּהִית |
| הוא / היא | תָּהֲתָה |
| אנחנו | תָּהִינוּ |
| אתם / אתן | תְּהִיתֶן |
| הם / הן | תָּהוּ |
הווה
| יחיד | תּוֹהָה |
| רבים | תּוֹהוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְהֶה |
| אתה / את | תִּתְהִי |
| הוא / היא | תִּתְהֶה |
| אנחנו | נִתְהֶה |
| אתם / אתן | תִּתְהֶינָה |
| הם / הן | תִּתְהֶינָה |
ציווי
| יחיד | תְּהִי |
| רבים | תְּהֶינָה |