Conjugation of תאם
to match, to correlate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִתְאֹם |
עבר
| אני | תָּאַמְתִּי |
| אתה / את | תָּאַמְתָּ |
| הוא / היא | תָּאַם |
| אנחנו | תָּאַמְנוּ |
| אתם / אתן | תְּאַמְתֶּם |
| הם / הן | תָּאֲמוּ |
הווה
| יחיד | תּוֹאֵם |
| רבים | תּוֹאֲמִים |
עתיד
| אני | אֶתְאַם |
| אתה / את | תִּתְאַם |
| הוא / היא | יִתְאַם |
| אנחנו | נִתְאַם |
| אתם / אתן | תִּתְאֲמוּ |
| הם / הן | יִתְאֲמוּ |
ציווי
| יחיד | תְּאַם |
| רבים | תַּאֲמוּ |
נקבה
עבר
| אני | תָּאַמְתִּי |
| אתה / את | תָּאַמְתְּ |
| הוא / היא | תָּאֲמָה |
| אנחנו | תָּאַמְנוּ |
| אתם / אתן | תְּאַמְתֶּן |
| הם / הן | תָּאֲמוּ |
הווה
| יחיד | תּוֹאֶמֶת |
| רבים | תּוֹאֲמוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְאַם |
| אתה / את | תִּתְאֲמִי |
| הוא / היא | תִּתְאַם |
| אנחנו | נִתְאַם |
| אתם / אתן | תִּתְאַמְנָה |
| הם / הן | תִּתְאַמְנָה |
ציווי
| יחיד | תַּאֲמִי |
| רבים | תְּאַמְנָה |