Conjugation of שמר
defective spelling of שימר Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִשְׁמֹר |
עבר
| אני | שָׁמַרְתִּי |
| אתה / את | שָׁמַרְתָּ |
| הוא / היא | שָׁמַר |
| אנחנו | שָׁמַרְנוּ |
| אתם / אתן | שְׁמַרְתֶּם |
| הם / הן | שָׁמְרוּ |
הווה
| יחיד | שׁוֹמֵר |
| רבים | שׁוֹמְרִים |
עתיד
| אני | אֶשְׁמֹר |
| אתה / את | תִּשְׁמֹר |
| הוא / היא | יִשְׁמֹר |
| אנחנו | נִשְׁמֹר |
| אתם / אתן | תִּשְׁמְרוּ |
| הם / הן | יִשְׁמְרוּ |
ציווי
| יחיד | שְׁמֹר |
| רבים | שִׁמְרוּ |
נקבה
עבר
| אני | שָׁמַרְתִּי |
| אתה / את | שָׁמַרְתְּ |
| הוא / היא | שָׁמְרָה |
| אנחנו | שָׁמַרְנוּ |
| אתם / אתן | שְׁמַרְתֶּן |
| הם / הן | שָׁמְרוּ |
הווה
| יחיד | שׁוֹמֶרֶת |
| רבים | שׁוֹמְרוֹת |
עתיד
| אני | אֶשְׁמֹר |
| אתה / את | תִּשְׁמְרִי |
| הוא / היא | תִּשְׁמֹר |
| אנחנו | נִשְׁמֹר |
| אתם / אתן | תִּשְׁמֹרְנָה |
| הם / הן | תִּשְׁמֹרְנָה |
ציווי
| יחיד | שִׁמְרִי |
| רבים | שְׁמֹרְנָה |