Conjugation of שינן
to memorize Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְשַׁנֵּן |
עבר
| אני | שִׁנַּנְתִּי |
| אתה / את | שִׁנַּנְתָּ |
| הוא / היא | שִׁנֵּן |
| אנחנו | שִׁנַּנּוּ |
| אתם / אתן | שִׁנַּנְתֶּם |
| הם / הן | שִׁנְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְשַׁנֵּן |
| רבים | מְשַׁנְּנִים |
עתיד
| אני | אֲשַׁנֵּן |
| אתה / את | תְּשַׁנֵּן |
| הוא / היא | יְשַׁנֵּן |
| אנחנו | נְשַׁנֵּן |
| אתם / אתן | תְּשַׁנְּנוּ |
| הם / הן | יְשַׁנְּנוּ |
ציווי
| יחיד | שַׁנֵּן |
| רבים | שַׁנְּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | שִׁנַּנְתִּי |
| אתה / את | שִׁנַּנְתְּ |
| הוא / היא | שִׁנְּנָה |
| אנחנו | שִׁנַּנּוּ |
| אתם / אתן | שִׁנַּנְתֶּן |
| הם / הן | שִׁנְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְשַׁנֶּנֶת |
| רבים | מְשַׁנְּנוֹת |
עתיד
| אני | אֲשַׁנֵּן |
| אתה / את | תְּשַׁנְּנִי |
| הוא / היא | תְּשַׁנֵּן |
| אנחנו | נְשַׁנֵּן |
| אתם / אתן | תְּשַׁנֵּנָּה |
| הם / הן | תְּשַׁנֵּנָּה |
ציווי
| יחיד | שַׁנְּנִי |
| רבים | שַׁנֵּנָּה |