Conjugation of שיכר
Excessive spelling of שֵׁכָר Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְשַׁכֵּר |
עבר
| אני | שִׁכַּרְתִּי |
| אתה / את | שִׁכַּרְתָּ |
| הוא / היא | שִׁכֵּר |
| אנחנו | שִׁכַּרְנוּ |
| אתם / אתן | שִׁכַּרְתֶּם |
| הם / הן | שִׁכְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְשַׁכֵּר |
| רבים | מְשַׁכְּרִים |
עתיד
| אני | אֲשַׁכֵּר |
| אתה / את | תְּשַׁכֵּר |
| הוא / היא | יְשַׁכֵּר |
| אנחנו | נְשַׁכֵּר |
| אתם / אתן | תְּשַׁכְּרוּ |
| הם / הן | יְשַׁכְּרוּ |
ציווי
| יחיד | שַׁכֵּר |
| רבים | שַׁכְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | שִׁכַּרְתִּי |
| אתה / את | שִׁכַּרְתְּ |
| הוא / היא | שִׁכְּרָה |
| אנחנו | שִׁכַּרְנוּ |
| אתם / אתן | שִׁכַּרְתֶּן |
| הם / הן | שִׁכְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְשַׁכֶּרֶת |
| רבים | מְשַׁכְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֲשַׁכֵּר |
| אתה / את | תְּשַׁכְּרִי |
| הוא / היא | תְּשַׁכֵּר |
| אנחנו | נְשַׁכֵּר |
| אתם / אתן | תְּשַׁכֵּרְנָה |
| הם / הן | תְּשַׁכֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | שַׁכְּרִי |
| רבים | שַׁכֵּרְנָה |