Conjugation of ריפה
to loosen, to slacken Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְרַפּוֹת |
עבר
| אני | רִפִּיתִי |
| אתה / את | רִפִּיתָ |
| הוא / היא | רִפָּה |
| אנחנו | רִפִּינוּ |
| אתם / אתן | רִפִּיתֶם |
| הם / הן | רִפּוּ |
הווה
| יחיד | מְרַפֶּה |
| רבים | מְרַפִּים |
עתיד
| אני | אֲרַפֶּה |
| אתה / את | תְּרַפֶּה |
| הוא / היא | יְרַפֶּה |
| אנחנו | נְרַפֶּה |
| אתם / אתן | תְּרַפּוּ |
| הם / הן | יְרַפּוּ |
ציווי
| יחיד | רַפֵּה |
| רבים | רַפּוּ |
נקבה
עבר
| אני | רִפִּיתִי |
| אתה / את | רִפִּית |
| הוא / היא | רִפְּתָה |
| אנחנו | רִפִּינוּ |
| אתם / אתן | רִפִּיתֶן |
| הם / הן | רִפּוּ |
הווה
| יחיד | מְרַפָּה |
| רבים | מְרַפּוֹת |
עתיד
| אני | אֲרַפֶּה |
| אתה / את | תְּרַפִּי |
| הוא / היא | תְּרַפֶּה |
| אנחנו | נְרַפֶּה |
| אתם / אתן | תְּרַפֶּינָה |
| הם / הן | תְּרַפֶּינָה |
ציווי
| יחיד | רַפִּי |
| רבים | רַפֶּינָה |