Conjugation of רוקן
to empty (something) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְרוֹקֵן |
עבר
| אני | רוֹקַנְתִּי |
| אתה / את | רוֹקַנְתָּ |
| הוא / היא | רוֹקֵן |
| אנחנו | רוֹקַנּוּ |
| אתם / אתן | רוֹקַנְתֶּם |
| הם / הן | רוֹקְנוּ |
הווה
| יחיד | מְרוֹקֵן |
| רבים | מְרוֹקְנִים |
עתיד
| אני | אֲרוֹקֵן |
| אתה / את | תְּרוֹקֵן |
| הוא / היא | יְרוֹקֵן |
| אנחנו | נְרוֹקֵן |
| אתם / אתן | תְּרוֹקְנוּ |
| הם / הן | יְרוֹקְנוּ |
ציווי
| יחיד | רוֹקֵן |
| רבים | רוֹקְנוּ |
נקבה
עבר
| אני | רוֹקַנְתִּי |
| אתה / את | רוֹקַנְתְּ |
| הוא / היא | רוֹקְנָה |
| אנחנו | רוֹקַנּוּ |
| אתם / אתן | רוֹקַנְתֶּן |
| הם / הן | רוֹקְנוּ |
הווה
| יחיד | מְרוֹקֶנֶת |
| רבים | מְרוֹקְנוֹת |
עתיד
| אני | אֲרוֹקֵן |
| אתה / את | תְּרוֹקְנִי |
| הוא / היא | תְּרוֹקֵן |
| אנחנו | נְרוֹקֵן |
| אתם / אתן | תְּרוֹקֵנָּה |
| הם / הן | תְּרוֹקֵנָּה |
ציווי
| יחיד | רוֹקְנִי |
| רבים | רוֹקֵנָּה |