Conjugation of רבה
to increase, to multiply Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִרְבּוֹת |
עבר
| אני | רָבִיתִי |
| אתה / את | רָבִיתָ |
| הוא / היא | רָבָה |
| אנחנו | רָבִינוּ |
| אתם / אתן | רְבִיתֶם |
| הם / הן | רָבוּ |
הווה
| יחיד | רוֹבֶה |
| רבים | רוֹבִים |
עתיד
| אני | אֶרְבֶּה |
| אתה / את | תִּרְבֶּה |
| הוא / היא | יִרְבֶּה |
| אנחנו | נִרְבֶּה |
| אתם / אתן | תִּרְבּוּ |
| הם / הן | יִרְבּוּ |
ציווי
| יחיד | רְבֵה |
| רבים | רְבוּ |
נקבה
עבר
| אני | רָבִיתִי |
| אתה / את | רָבִית |
| הוא / היא | רָבְתָה |
| אנחנו | רָבִינוּ |
| אתם / אתן | רְבִיתֶן |
| הם / הן | רָבוּ |
הווה
| יחיד | רוֹבָה |
| רבים | רוֹבוֹת |
עתיד
| אני | אֶרְבֶּה |
| אתה / את | תִּרְבִּי |
| הוא / היא | תִּרְבֶּה |
| אנחנו | נִרְבֶּה |
| אתם / אתן | תִּרְבֶּינָה |
| הם / הן | תִּרְבֶּינָה |
ציווי
| יחיד | רְבִי |
| רבים | רְבֶינָה |