Conjugation of קרב
to approach. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִקְרֹב |
עבר
| אני | קָרַבְתִּי |
| אתה / את | קָרַבְתָּ |
| הוא / היא | קָרַב |
| אנחנו | קָרַבְנוּ |
| אתם / אתן | קְרַבְתֶּם |
| הם / הן | קָרְבוּ |
הווה
| יחיד | קָרֵב |
| רבים | קְרֵבִים |
עתיד
| אני | אֶקְרַב |
| אתה / את | תִּקְרַב |
| הוא / היא | יִקְרַב |
| אנחנו | נִקְרַב |
| אתם / אתן | תִּקְרְבוּ |
| הם / הן | יִקְרְבוּ |
ציווי
| יחיד | קְרַב |
| רבים | קִרְבוּ |
נקבה
עבר
| אני | קָרַבְתִּי |
| אתה / את | קָרַבְתְּ |
| הוא / היא | קָרְבָה |
| אנחנו | קָרַבְנוּ |
| אתם / אתן | קְרַבְתֶּן |
| הם / הן | קָרְבוּ |
הווה
| יחיד | קְרֵבָה |
| רבים | קְרֵבוֹת |
עתיד
| אני | אֶקְרַב |
| אתה / את | תִּקְרְבִי |
| הוא / היא | תִּקְרַב |
| אנחנו | נִקְרַב |
| אתם / אתן | תִּקְרַבְנָה |
| הם / הן | תִּקְרַבְנָה |
ציווי
| יחיד | קִרְבִי |
| רבים | קְרַבְנָה |