Conjugation of קינן
to nest Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְקַנֵּן |
עבר
| אני | קִנַּנְתִּי |
| אתה / את | קִנַּנְתָּ |
| הוא / היא | קִנֵּן |
| אנחנו | קִנַּנּוּ |
| אתם / אתן | קִנַּנְתֶּם |
| הם / הן | קִנְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְקַנֵּן |
| רבים | מְקַנְּנִים |
עתיד
| אני | אֲקַנֵּן |
| אתה / את | תְּקַנֵּן |
| הוא / היא | יְקַנֵּן |
| אנחנו | נְקַנֵּן |
| אתם / אתן | תְּקַנְּנוּ |
| הם / הן | יְקַנְּנוּ |
ציווי
| יחיד | קַנֵּן |
| רבים | קַנְּנוּ |
נקבה
עבר
| אני | קִנַּנְתִּי |
| אתה / את | קִנַּנְתְּ |
| הוא / היא | קִנְּנָה |
| אנחנו | קִנַּנּוּ |
| אתם / אתן | קִנַּנְתֶּן |
| הם / הן | קִנְּנוּ |
הווה
| יחיד | מְקַנֶּנֶת |
| רבים | מְקַנְּנוֹת |
עתיד
| אני | אֲקַנֵּן |
| אתה / את | תְּקַנְּנִי |
| הוא / היא | תְּקַנֵּן |
| אנחנו | נְקַנֵּן |
| אתם / אתן | תְּקַנֵּנָּה |
| הם / הן | תְּקַנֵּנָּה |
ציווי
| יחיד | קַנְּנִי |
| רבים | קַנֵּנָּה |