Conjugation of ציית
to obey Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְצַיֵּת |
עבר
| אני | צִיַּתִּי |
| אתה / את | צִיַּתָּ |
| הוא / היא | צִיֵּת |
| אנחנו | צִיַּתְנוּ |
| אתם / אתן | צִיַּתֶּם |
| הם / הן | צִיְּתוּ |
הווה
| יחיד | מְצַיֵּת |
| רבים | מְצַיְּתִים |
עתיד
| אני | אֲצַיֵּת |
| אתה / את | תְּצַיֵּת |
| הוא / היא | יְצַיֵּת |
| אנחנו | נְצַיֵּת |
| אתם / אתן | תְּצַיְּתוּ |
| הם / הן | יְצַיְּתוּ |
ציווי
| יחיד | צַיֵּת |
| רבים | צַיְּתוּ |
נקבה
עבר
| אני | צִיַּתִּי |
| אתה / את | צִיַּתְּ |
| הוא / היא | צִיְּתָה |
| אנחנו | צִיַּתְנוּ |
| אתם / אתן | צִיַּתֶּן |
| הם / הן | צִיְּתוּ |
הווה
| יחיד | מְצַיֶּתֶת |
| רבים | מְצַיְּתוֹת |
עתיד
| אני | אֲצַיֵּת |
| אתה / את | תְּצַיְּתִי |
| הוא / היא | תְּצַיֵּת |
| אנחנו | נְצַיֵּת |
| אתם / אתן | תְּצַיֵּתְנָה |
| הם / הן | תְּצַיֵּתְנָה |
ציווי
| יחיד | צַיְּתִי |
| רבים | צַיֵּתְנָה |