Conjugation of פיאר
to praise, to glorify Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְפָאֵר |
עבר
| אני | פֵּאַרְתִּי |
| אתה / את | פֵּאַרְתָּ |
| הוא / היא | פֵּאֵר |
| אנחנו | פֵּאַרְנוּ |
| אתם / אתן | פֵּאַרְתֶּם |
| הם / הן | פֵּאֲרוּ |
הווה
| יחיד | מְפָאֵר |
| רבים | מְפָאֲרִים |
עתיד
| אני | אֲפָאֵר |
| אתה / את | תְּפָאֵר |
| הוא / היא | יְפָאֵר |
| אנחנו | נְפָאֵר |
| אתם / אתן | תְּפָאֲרוּ |
| הם / הן | יְפָאֲרוּ |
ציווי
| יחיד | פָּאֵר |
| רבים | פָּאֲרוּ |
נקבה
עבר
| אני | פֵּאַרְתִּי |
| אתה / את | פֵּאַרְתְּ |
| הוא / היא | פֵּאֲרָה |
| אנחנו | פֵּאַרְנוּ |
| אתם / אתן | פֵּאַרְתֶּן |
| הם / הן | פֵּאֲרוּ |
הווה
| יחיד | מְפָאֶרֶת |
| רבים | מְפָאֲרוֹת |
עתיד
| אני | אֲפָאֵר |
| אתה / את | תְּפָאֲרִי |
| הוא / היא | תְּפָאֵר |
| אנחנו | נְפָאֵר |
| אתם / אתן | תְּפָאֵרְנָה |
| הם / הן | תְּפָאֵרְנָה |
ציווי
| יחיד | פָּאֲרִי |
| רבים | פָּאֵרְנָה |