Conjugation of סחב
to drag, to draw, to pull, to carry Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִסְחֹב |
עבר
| אני | סָחַבְתִּי |
| אתה / את | סָחַבְתָּ |
| הוא / היא | סָחַב |
| אנחנו | סָחַבְנוּ |
| אתם / אתן | סְחַבְתֶּם |
| הם / הן | סָחֲבוּ |
הווה
| יחיד | סוֹחֵב |
| רבים | סוֹחֲבִים |
עתיד
| אני | אֶסְחַב |
| אתה / את | תִּסְחַב |
| הוא / היא | יִסְחַב |
| אנחנו | נִסְחַב |
| אתם / אתן | תִּסְחֲבוּ |
| הם / הן | יִסְחֲבוּ |
ציווי
| יחיד | סְחַב |
| רבים | סַחֲבוּ |
נקבה
עבר
| אני | סָחַבְתִּי |
| אתה / את | סָחַבְתְּ |
| הוא / היא | סָחֲבָה |
| אנחנו | סָחַבְנוּ |
| אתם / אתן | סְחַבְתֶּן |
| הם / הן | סָחֲבוּ |
הווה
| יחיד | סוֹחֶבֶת |
| רבים | סוֹחֲבוֹת |
עתיד
| אני | אֶסְחַב |
| אתה / את | תִּסְחֲבִי |
| הוא / היא | תִּסְחַב |
| אנחנו | נִסְחַב |
| אתם / אתן | תִּסְחַבְנָה |
| הם / הן | תִּסְחַבְנָה |
ציווי
| יחיד | סַחֲבִי |
| רבים | סְחַבְנָה |