Conjugation of סבל
To suffer (from a disease or disorder) [with מִ־ (mi-)]. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִסְבֹּל |
עבר
| אני | סָבַלְתִּי |
| אתה / את | סָבַלְתָּ |
| הוא / היא | סָבַל |
| אנחנו | סָבַלְנוּ |
| אתם / אתן | סְבַלְתֶּם |
| הם / הן | סָבְלוּ |
הווה
| יחיד | סוֹבֵל |
| רבים | סוֹבְלִים |
עתיד
| אני | אֶסְבֹּל |
| אתה / את | תִּסְבֹּל |
| הוא / היא | יִסְבֹּל |
| אנחנו | נִסְבֹּל |
| אתם / אתן | תִּסְבְּלוּ |
| הם / הן | יִסְבְּלוּ |
ציווי
| יחיד | סְבֹל |
| רבים | סִבְלוּ |
נקבה
עבר
| אני | סָבַלְתִּי |
| אתה / את | סָבַלְתְּ |
| הוא / היא | סָבְלָה |
| אנחנו | סָבַלְנוּ |
| אתם / אתן | סְבַלְתֶּן |
| הם / הן | סָבְלוּ |
הווה
| יחיד | סוֹבֶלֶת |
| רבים | סוֹבְלוֹת |
עתיד
| אני | אֶסְבֹּל |
| אתה / את | תִּסְבְּלִי |
| הוא / היא | תִּסְבֹּל |
| אנחנו | נִסְבֹּל |
| אתם / אתן | תִּסְבֹּלְנָה |
| הם / הן | תִּסְבֹּלְנָה |
ציווי
| יחיד | סִבְלִי |
| רבים | סְבֹלְנָה |