Conjugation of מעל
to commit sacrilege, steal something from the Temple in Jerusalem, use sacred property for personal use Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִמְעֹל |
עבר
| אני | מָעַלְתִּי |
| אתה / את | מָעַלְתָּ |
| הוא / היא | מָעַל |
| אנחנו | מָעַלְנוּ |
| אתם / אתן | מְעַלְתֶּם |
| הם / הן | מָעֲלוּ |
הווה
| יחיד | מוֹעֵל |
| רבים | מוֹעֲלִים |
עתיד
| אני | אֶמְעַל |
| אתה / את | תִּמְעַל |
| הוא / היא | יִמְעַל |
| אנחנו | נִמְעַל |
| אתם / אתן | תִּמְעֲלוּ |
| הם / הן | יִמְעֲלוּ |
ציווי
| יחיד | מְעַל |
| רבים | מַעֲלוּ |
נקבה
עבר
| אני | מָעַלְתִּי |
| אתה / את | מָעַלְתְּ |
| הוא / היא | מָעֲלָה |
| אנחנו | מָעַלְנוּ |
| אתם / אתן | מְעַלְתֶּן |
| הם / הן | מָעֲלוּ |
הווה
| יחיד | מוֹעֶלֶת |
| רבים | מוֹעֲלוֹת |
עתיד
| אני | אֶמְעַל |
| אתה / את | תִּמְעֲלִי |
| הוא / היא | תִּמְעַל |
| אנחנו | נִמְעַל |
| אתם / אתן | תִּמְעַלְנָה |
| הם / הן | תִּמְעַלְנָה |
ציווי
| יחיד | מַעֲלִי |
| רבים | מְעַלְנָה |