Conjugation of מנע
to withhold Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִמְנֹעַ |
עבר
| אני | מָנַעְתִּי |
| אתה / את | מָנַעְתָּ |
| הוא / היא | מָנַע |
| אנחנו | מָנַעְנוּ |
| אתם / אתן | מְנַעְתֶּם |
| הם / הן | מָנְעוּ |
הווה
| יחיד | מוֹנֵעַ |
| רבים | מוֹנְעִים |
עתיד
| אני | אֶמְנַע |
| אתה / את | תִּמְנַע |
| הוא / היא | יִמְנַע |
| אנחנו | נִמְנַע |
| אתם / אתן | תִּמְנְעוּ |
| הם / הן | יִמְנְעוּ |
ציווי
| יחיד | מְנַע |
| רבים | מִנְעוּ |
נקבה
עבר
| אני | מָנַעְתִּי |
| אתה / את | מָנַעְתְּ |
| הוא / היא | מָנְעָה |
| אנחנו | מָנַעְנוּ |
| אתם / אתן | מְנַעְתֶּן |
| הם / הן | מָנְעוּ |
הווה
| יחיד | מוֹנַעַת |
| רבים | מוֹנְעוֹת |
עתיד
| אני | אֶמְנַע |
| אתה / את | תִּמְנְעִי |
| הוא / היא | תִּמְנַע |
| אנחנו | נִמְנַע |
| אתם / אתן | תִּמְנַעְנָה |
| הם / הן | תִּמְנַעְנָה |
ציווי
| יחיד | מִנְעִי |
| רבים | מְנַעְנָה |