Conjugation of מאס
to be fed up with, to be exasperated with, to be sick of, to have enough of Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִמְאֹס |
עבר
| אני | מָאַסְתִּי |
| אתה / את | מָאַסְתָּ |
| הוא / היא | מָאַס |
| אנחנו | מָאַסְנוּ |
| אתם / אתן | מְאַסְתֶּם |
| הם / הן | מָאֲסוּ |
הווה
| יחיד | מוֹאֵס |
| רבים | מוֹאֲסִים |
עתיד
| אני | אֶמְאַס |
| אתה / את | תִּמְאַס |
| הוא / היא | יִמְאַס |
| אנחנו | נִמְאַס |
| אתם / אתן | תִּמְאֲסוּ |
| הם / הן | יִמְאֲסוּ |
ציווי
| יחיד | מְאַס |
| רבים | מַאֲסוּ |
נקבה
עבר
| אני | מָאַסְתִּי |
| אתה / את | מָאַסְתְּ |
| הוא / היא | מָאֲסָה |
| אנחנו | מָאַסְנוּ |
| אתם / אתן | מְאַסְתֶּן |
| הם / הן | מָאֲסוּ |
הווה
| יחיד | מוֹאֶסֶת |
| רבים | מוֹאֲסוֹת |
עתיד
| אני | אֶמְאַס |
| אתה / את | תִּמְאֲסִי |
| הוא / היא | תִּמְאַס |
| אנחנו | נִמְאַס |
| אתם / אתן | תִּמְאַסְנָה |
| הם / הן | תִּמְאַסְנָה |
ציווי
| יחיד | מַאֲסִי |
| רבים | מְאַסְנָה |