Conjugation of לקה
to be hit, to receive a blow, to be lashed Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִלְקוֹת |
עבר
| אני | לָקִיתִי |
| אתה / את | לָקִיתָ |
| הוא / היא | לָקָה |
| אנחנו | לָקִינוּ |
| אתם / אתן | לְקִיתֶם |
| הם / הן | לָקוּ |
הווה
| יחיד | לוֹקֶה |
| רבים | לוֹקִים |
עתיד
| אני | אֶלְקֶה |
| אתה / את | תִּלְקֶה |
| הוא / היא | יִלְקֶה |
| אנחנו | נִלְקֶה |
| אתם / אתן | תִּלְקוּ |
| הם / הן | יִלְקוּ |
ציווי
| יחיד | לְקֵה |
| רבים | לְקוּ |
נקבה
עבר
| אני | לָקִיתִי |
| אתה / את | לָקִית |
| הוא / היא | לָקְתָה |
| אנחנו | לָקִינוּ |
| אתם / אתן | לְקִיתֶן |
| הם / הן | לָקוּ |
הווה
| יחיד | לוֹקָה |
| רבים | לוֹקוֹת |
עתיד
| אני | אֶלְקֶה |
| אתה / את | תִּלְקִי |
| הוא / היא | תִּלְקֶה |
| אנחנו | נִלְקֶה |
| אתם / אתן | תִּלְקֶינָה |
| הם / הן | תִּלְקֶינָה |
ציווי
| יחיד | לְקִי |
| רבים | לְקֶינָה |