Conjugation of כלא
To jail, to lock up, to hold (someone) prisoner. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִכְלֹא |
עבר
| אני | כָּלָאתִי |
| אתה / את | כָּלָאתָ |
| הוא / היא | כָּלָא |
| אנחנו | כָּלָאנוּ |
| אתם / אתן | כְּלָאתֶם |
| הם / הן | כָּלְאוּ |
הווה
| יחיד | כּוֹלֵא |
| רבים | כּוֹלְאִים |
עתיד
| אני | אֶכְלָא |
| אתה / את | תִּכְלָא |
| הוא / היא | יִכְלָא |
| אנחנו | נִכְלָא |
| אתם / אתן | תִּכְלְאוּ |
| הם / הן | יִכְלְאוּ |
ציווי
| יחיד | כְּלָא |
| רבים | כִּלְאוּ |
נקבה
עבר
| אני | כָּלָאתִי |
| אתה / את | כָּלָאת |
| הוא / היא | כָּלְאָה |
| אנחנו | כָּלָאנוּ |
| אתם / אתן | כְּלָאתֶן |
| הם / הן | כָּלְאוּ |
הווה
| יחיד | כּוֹלֵאת |
| רבים | כּוֹלְאוֹת |
עתיד
| אני | אֶכְלָא |
| אתה / את | תִּכְלְאִי |
| הוא / היא | תִּכְלָא |
| אנחנו | נִכְלָא |
| אתם / אתן | תִּכְלֶאנָה |
| הם / הן | תִּכְלֶאנָה |
ציווי
| יחיד | כִּלְאִי |
| רבים | כְּלֶאנָה |