Conjugation of ייעד
to assign, to designate Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְיַעֵד |
עבר
| אני | יִעַדְתִּי |
| אתה / את | יִעַדְתָּ |
| הוא / היא | יִעֵד |
| אנחנו | יִעַדְנוּ |
| אתם / אתן | יִעַדְתֶּם |
| הם / הן | יִעֲדוּ |
הווה
| יחיד | מְיַעֵד |
| רבים | מְיַעֲדִים |
עתיד
| אני | אֲיַעֵד |
| אתה / את | תְּיַעֵד |
| הוא / היא | יְיַעֵד |
| אנחנו | נְיַעֵד |
| אתם / אתן | תְּיַעֲדוּ |
| הם / הן | יְיַעֲדוּ |
ציווי
| יחיד | יַעֵד |
| רבים | יַעֲדוּ |
נקבה
עבר
| אני | יִעַדְתִּי |
| אתה / את | יִעַדְתְּ |
| הוא / היא | יִעֲדָה |
| אנחנו | יִעַדְנוּ |
| אתם / אתן | יִעַדְתֶּן |
| הם / הן | יִעֲדוּ |
הווה
| יחיד | מְיַעֶדֶת |
| רבים | מְיַעֲדוֹת |
עתיד
| אני | אֲיַעֵד |
| אתה / את | תְּיַעֲדִי |
| הוא / היא | תְּיַעֵד |
| אנחנו | נְיַעֵד |
| אתם / אתן | תְּיַעֵדְנָה |
| הם / הן | תְּיַעֵדְנָה |
ציווי
| יחיד | יַעֲדִי |
| רבים | יַעֵדְנָה |