Conjugation of טרף
to murder, devour, to tear into. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לִטְרֹף |
עבר
| אני | טָרַפְתִּי |
| אתה / את | טָרַפְתָּ |
| הוא / היא | טָרַף |
| אנחנו | טָרַפְנוּ |
| אתם / אתן | טְרַפְתֶּם |
| הם / הן | טָרְפוּ |
הווה
| יחיד | טוֹרֵף |
| רבים | טוֹרְפִים |
עתיד
| אני | אֶטְרֹף |
| אתה / את | תִּטְרֹף |
| הוא / היא | יִטְרֹף |
| אנחנו | נִטְרֹף |
| אתם / אתן | תִּטְרְפוּ |
| הם / הן | יִטְרְפוּ |
ציווי
| יחיד | טְרֹף |
| רבים | טִרְפוּ |
נקבה
עבר
| אני | טָרַפְתִּי |
| אתה / את | טָרַפְתְּ |
| הוא / היא | טָרְפָה |
| אנחנו | טָרַפְנוּ |
| אתם / אתן | טְרַפְתֶּן |
| הם / הן | טָרְפוּ |
הווה
| יחיד | טוֹרֶפֶת |
| רבים | טוֹרְפוֹת |
עתיד
| אני | אֶטְרֹף |
| אתה / את | תִּטְרְפִי |
| הוא / היא | תִּטְרֹף |
| אנחנו | נִטְרֹף |
| אתם / אתן | תִּטְרֹפְנָה |
| הם / הן | תִּטְרֹפְנָה |
ציווי
| יחיד | טִרְפִי |
| רבים | טְרֹפְנָה |