Conjugation of טח
to daub Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לָטוּחַ |
עבר
| אני | טַחְתִּי |
| אתה / את | טַחְתָּ |
| הוא / היא | טָח |
| אנחנו | טַחְנוּ |
| אתם / אתן | טַחְתֶּם |
| הם / הן | טָחוּ |
הווה
| יחיד | טָח |
| רבים | טָחִים |
עתיד
| אני | אָטוּחַ |
| אתה / את | תָּטוּחַ |
| הוא / היא | יָטוּחַ |
| אנחנו | נָטוּחַ |
| אתם / אתן | תָּטוּחוּ |
| הם / הן | יָטוּחוּ |
ציווי
| יחיד | טוּחַ |
| רבים | טוּחוּ |
נקבה
עבר
| אני | טַחְתִּי |
| אתה / את | טַחְתְּ |
| הוא / היא | טָחָה |
| אנחנו | טַחְנוּ |
| אתם / אתן | טַחְתֶּן |
| הם / הן | טָחוּ |
הווה
| יחיד | טָחָה |
| רבים | טָחוֹת |
עתיד
| אני | אָטוּחַ |
| אתה / את | תָּטוּחִי |
| הוא / היא | תָּטוּחַ |
| אנחנו | נָטוּחַ |
| אתם / אתן | תָּטַחְנָה |
| הם / הן | תָּטַחְנָה |
ציווי
| יחיד | טוּחִי |
| רבים | טַחְנָה |