Conjugation of חיבר
To connect, attach, join (two things, or one thing to another). Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְחַבֵּר |
עבר
| אני | חִבַּרְתִּי |
| אתה / את | חִבַּרְתָּ |
| הוא / היא | חִבֵּר |
| אנחנו | חִבַּרְנוּ |
| אתם / אתן | חִבַּרְתֶּם |
| הם / הן | חִבְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְחַבֵּר |
| רבים | מְחַבְּרִים |
עתיד
| אני | אֲחַבֵּר |
| אתה / את | תְּחַבֵּר |
| הוא / היא | יְחַבֵּר |
| אנחנו | נְחַבֵּר |
| אתם / אתן | תְּחַבְּרוּ |
| הם / הן | יְחַבְּרוּ |
ציווי
| יחיד | חַבֵּר |
| רבים | חַבְּרוּ |
נקבה
עבר
| אני | חִבַּרְתִּי |
| אתה / את | חִבַּרְתְּ |
| הוא / היא | חִבְּרָה |
| אנחנו | חִבַּרְנוּ |
| אתם / אתן | חִבַּרְתֶּן |
| הם / הן | חִבְּרוּ |
הווה
| יחיד | מְחַבֶּרֶת |
| רבים | מְחַבְּרוֹת |
עתיד
| אני | אֲחַבֵּר |
| אתה / את | תְּחַבְּרִי |
| הוא / היא | תְּחַבֵּר |
| אנחנו | נְחַבֵּר |
| אתם / אתן | תְּחַבֵּרְנָה |
| הם / הן | תְּחַבֵּרְנָה |
ציווי
| יחיד | חַבְּרִי |
| רבים | חַבֵּרְנָה |