Conjugation of זיהה
to identify; to recognize Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְזַהוֹת |
עבר
| אני | זִהִיתִי |
| אתה / את | זִהִיתָ |
| הוא / היא | זִהָה |
| אנחנו | זִהִינוּ |
| אתם / אתן | זִהִיתֶם |
| הם / הן | זִהוּ |
הווה
| יחיד | מְזַהֶה |
| רבים | מְזַהִים |
עתיד
| אני | אֲזַהֶה |
| אתה / את | תְּזַהֶה |
| הוא / היא | יְזַהֶה |
| אנחנו | נְזַהֶה |
| אתם / אתן | תְּזַהוּ |
| הם / הן | יְזַהוּ |
ציווי
| יחיד | זַהֵה |
| רבים | זַהוּ |
נקבה
עבר
| אני | זִהִיתִי |
| אתה / את | זִהִית |
| הוא / היא | זִהֲתָה |
| אנחנו | זִהִינוּ |
| אתם / אתן | זִהִיתֶן |
| הם / הן | זִהוּ |
הווה
| יחיד | מְזַהָה |
| רבים | מְזַהוֹת |
עתיד
| אני | אֲזַהֶה |
| אתה / את | תְּזַהִי |
| הוא / היא | תְּזַהֶה |
| אנחנו | נְזַהֶה |
| אתם / אתן | תְּזַהֶינָה |
| הם / הן | תְּזַהֶינָה |
ציווי
| יחיד | זַהִי |
| רבים | זַהֶינָה |