Conjugation of התנגד
To oppose, to be opposed (to) Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְנַגֵּד |
עבר
| אני | הִתְנַגַּדְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַגַּדְתָּ |
| הוא / היא | הִתְנַגֵּד |
| אנחנו | הִתְנַגַּדְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַגַּדְתֶּם |
| הם / הן | הִתְנַגְּדוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַגֵּד |
| רבים | מִתְנַגְּדִים |
עתיד
| אני | אֶתְנַגֵּד |
| אתה / את | תִּתְנַגֵּד |
| הוא / היא | יִתְנַגֵּד |
| אנחנו | נִתְנַגֵּד |
| אתם / אתן | תִּתְנַגְּדוּ |
| הם / הן | יִתְנַגְּדוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְנַגֵּד |
| רבים | הִתְנַגְּדוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְנַגַּדְתִּי |
| אתה / את | הִתְנַגַּדְתְּ |
| הוא / היא | הִתְנַגְּדָה |
| אנחנו | הִתְנַגַּדְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְנַגַּדְתֶּן |
| הם / הן | הִתְנַגְּדוּ |
הווה
| יחיד | מִתְנַגֶּדֶת |
| רבים | מִתְנַגְּדוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְנַגֵּד |
| אתה / את | תִּתְנַגְּדִי |
| הוא / היא | תִּתְנַגֵּד |
| אנחנו | נִתְנַגֵּד |
| אתם / אתן | תִּתְנַגֵּדְנָה |
| הם / הן | תִּתְנַגֵּדְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְנַגְּדִי |
| רבים | הִתְנַגֵּדְנָה |