Conjugation of התכתב
(h)itkaˈtevעממי היה בהתאמה. היו בו אלמנטים דומים שקשורים ל־. Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְכַּתֵּב |
עבר
| אני | הִתְכַּתַּבְתִּי |
| אתה / את | הִתְכַּתַּבְתָּ |
| הוא / היא | הִתְכַּתֵּב |
| אנחנו | הִתְכַּתַּבְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְכַּתַּבְתֶּם |
| הם / הן | הִתְכַּתְּבוּ |
הווה
| יחיד | מִתְכַּתֵּב |
| רבים | מִתְכַּתְּבִים |
עתיד
| אני | אֶתְכַּתֵּב |
| אתה / את | תִּתְכַּתֵּב |
| הוא / היא | יִתְכַּתֵּב |
| אנחנו | נִתְכַּתֵּב |
| אתם / אתן | תִּתְכַּתְּבוּ |
| הם / הן | יִתְכַּתְּבוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְכַּתֵּב |
| רבים | הִתְכַּתְּבוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְכַּתַּבְתִּי |
| אתה / את | הִתְכַּתַּבְתְּ |
| הוא / היא | הִתְכַּתְּבָה |
| אנחנו | הִתְכַּתַּבְנוּ |
| אתם / אתן | הִתְכַּתַּבְתֶּן |
| הם / הן | הִתְכַּתְּבוּ |
הווה
| יחיד | מִתְכַּתֶּבֶת |
| רבים | מִתְכַּתְּבוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְכַּתֵּב |
| אתה / את | תִּתְכַּתְּבִי |
| הוא / היא | תִּתְכַּתֵּב |
| אנחנו | נִתְכַּתֵּב |
| אתם / אתן | תִּתְכַּתֵּבְנָה |
| הם / הן | תִּתְכַּתֵּבְנָה |
ציווי
| יחיד | הִתְכַּתְּבִי |
| רבים | הִתְכַּתֵּבְנָה |