Conjugation of התחרה
to compete Ver definición completa →
זכר
שם הפועל
| — | לְהִתְחָרוֹת |
עבר
| אני | הִתְחָרֵיתִי |
| אתה / את | הִתְחָרֵיתָ |
| הוא / היא | הִתְחָרָה |
| אנחנו | הִתְחָרֵינוּ |
| אתם / אתן | הִתְחָרֵיתֶם |
| הם / הן | הִתְחָרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְחָרֶה |
| רבים | מִתְחָרִים |
עתיד
| אני | אֶתְחָרֶה |
| אתה / את | תִּתְחָרֶה |
| הוא / היא | יִתְחָרֶה |
| אנחנו | נִתְחָרֶה |
| אתם / אתן | תִּתְחָרוּ |
| הם / הן | יִתְחָרוּ |
ציווי
| יחיד | הִתְחָרֵה |
| רבים | הִתְחָרוּ |
נקבה
עבר
| אני | הִתְחָרֵיתִי |
| אתה / את | הִתְחָרֵית |
| הוא / היא | הִתְחָרְתָה |
| אנחנו | הִתְחָרֵינוּ |
| אתם / אתן | הִתְחָרֵיתֶן |
| הם / הן | הִתְחָרוּ |
הווה
| יחיד | מִתְחָרָה |
| רבים | מִתְחָרוֹת |
עתיד
| אני | אֶתְחָרֶה |
| אתה / את | תִּתְחָרִי |
| הוא / היא | תִּתְחָרֶה |
| אנחנו | נִתְחָרֶה |
| אתם / אתן | תִּתְחָרֶינָה |
| הם / הן | תִּתְחָרֶינָה |
ציווי
| יחיד | הִתְחָרִי |
| רבים | הִתְחָרֶינָה |